03 · GENERATORS
גנרטורים
גיבוי חשמלי טוב נבדק לפני שצריך אותו. אנחנו מחברים גנרטורים לאתרים קיימים וחדשים, מתקינים לוחות העברה ומעבר הזנה אוטומטי (ATS), מבצעים בדיקת חשמל לאחר ההתקנה, ומתחזקים את המערכת לאורך זמן.
03 · SIMULATOR
מה קורה ברגע שהחשמל נופל?
לחצו על "הפסקת חשמל" וצפו במעבר ההזנה האוטומטי, שלב אחר שלב.
יש חשמל
הזנה מהרשת
איזה גנרטור צריך?
יש מנועים ברשימה: בהתנעה ישירה זרם ההתנעה מגיע בערך לפי 6 מהזרם הנומינלי. נבדוק את זה בסקר העומסים.
03 · CAPABILITIES
מה אנחנו עושים
חיבור והתקנה
תכנון החיבור, כבילה ולוחות, והתקנה בצוות שלנו.
מעבר הזנה אוטומטי
לוחות העברה ו־ATS שמעבירים לגיבוי בלי התערבות ידנית.
בדיקות
בדיקת חשמל לאחר ההתקנה ובדיקות תקופתיות של מעבר ההזנה.
תחזוקה
תחזוקה שוטפת כדי שהגנרטור יעבוד ביום שצריך אותו.
03 · IN DEPTH
הסבר מעמיק
מה קורה בשניות שאחרי הפסקת החשמל
כשהרשת נופלת, מפסק ההעברה האוטומטי (ATS) לא מגיב מיד. קודם יש השהיה קצרה, כדי שהבהוב של רגע לא יתניע את הגנרטור. אחר כך הגנרטור מותנע, והבקר ממתין שהמתח והתדר יתייצבו. רק אז המפסק מעביר את המבנה לגנרטור, במעבר פתוח: קודם ניתוק מהרשת ורק אחר כך חיבור לגנרטור, כפי שדורשות תקנות החשמל להתקנת גנרטורים. מאותו רגע המבנה מוזן מהגנרטור.
בסימולציה למעלה ההגדרות הן 2 שניות לזיהוי, 4 להתנעה, 3 לייצוב וחצי שנייה למעבר: 9.5 שניות בלי חשמל. לפי התקינה האמריקאית, מערכות חירום נדרשות לחזור להזנה תוך 10 שניות: זו הדרגה Type 10 בתקן NFPA 110, וזו גם דרישת קוד החשמל NEC 700.12. למערכות גיבוי שנדרשות על פי דין, NEC 701.12 מתיר עד 60 שניות.
כשהרשת חוזרת, הבקר ממתין כמה דקות כדי לוודא שהיא יציבה (בסימולציה 5 דקות), מעביר את המבנה בחזרה לרשת, ומשאיר את הגנרטור לפעול בלי עומס כדי להתקרר לפני שהוא נעצר. מעבר סגור, שבו הגנרטור והרשת עובדים במקביל פחות מ־100ms, חוסך את ההפסקה הקצרה של החזרה, אבל דורש אישור של חברת החשמל. בישראל אסור שמערכת סולארית תעבוד במקביל לגנרטור שלא תוכנן לכך, והממירים שלה מתחברים מחדש לרשת רק אחרי 5 דקות לפחות של רשת יציבה.
מקורות: NFPA 110 · IEC 60947-6-1 · תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), התשמ״ז–1987
kW, kVA ומנועים: איך בוחרים גודל גנרטור
גנרטור מדורג ב־kVA, הספק מדומה, ואילו העומסים נמדדים ב־kW, הספק פעיל. היחס ביניהם הוא מקדם ההספק, ובחישוב לוקחים 0.8: kVA = kW / 0.8. לתוצאה מוסיפים מרווח של 25% ומעגלים כלפי מעלה לגודל הסטנדרטי הבא. זה החישוב שכרטיס הגודל בסימולציה למעלה עושה, אחרי שמסמנים את העומסים שחייבים לעבוד בהפסקה.
מנועים דורשים בדיקה נפרדת. מנוע בהתנעה ישירה מושך בערך פי 6 מהזרם הנומינלי שלו, והמתח של הגנרטור צונח לרגע. את הצניחה מעריכים כך: הריאקטנס התת־מעברי של הגנרטור כפול הספק ההתנעה של המנוע, חלקי הסכום של הספק הגנרטור ושל אותה מכפלה. בריאקטנס של 0.15, ערך טיפוסי לפי נתוני יצרנים, מנוע של 75kW בהתנעה ישירה ב־400V מוריד את המתח בכ־23% על גנרטור של 300kVA, ובכ־15% על גנרטור של 500kVA. מתנע כוכב־משולש מוריד את הספק ההתנעה לכשליש, וגם ממיר תדר (VFD) מקטין אותו, אבל מעמיס על הגנרטור הרמוניות שצריך להביא בחשבון בבחירת הגודל.
כרטיס הגודל בסימולציה בודק גם את המנוע הגדול ברשימה, ובוחר גנרטור שמשאיר את הצניחה עד 35%. ציוד רגיש עשוי לדרוש גבול נמוך יותר, ו־ISO 8528-5 מגדיר לשם כך דרגות ביצועים. התקן ISO 8528-1 מגדיר גם את סוגי הדירוג: הספק חירום (ESP) להפעלה של עד 200 שעות בשנה, הספק ראשי (PRP) לשעות לא מוגבלות בעומס משתנה, והספק רציף (COP) לעומס קבוע. לגנרטור שמשמש רק לגיבוי בהפסקות, דירוג ESP הוא הרלוונטי.
מקורות: ISO 8528-1 · ISO 8528-5
תחזוקה: גנרטור שלא נבדק עלול לא להתניע כשצריך
גנרטור גיבוי עומד רוב הזמן בלי לעבוד, ולכן תקלות עלולות להתגלות דווקא ברגע ההפסקה. שגרה קבועה מקטינה את הסיכון: הפעלות ניסיון תקופתיות תחת עומס, בדיקה חזותית תקופתית של המנוע, הכבלים והלוח, וטיפול שנתי שכולל החלפת שמן ומסננים, בדיקת נוזל הקירור ובדיקת הרצועות. תקנות החשמל להתקנת גנרטורים מחייבות גם בדיקה של חשמלאי בודק בעל רישיון לפני ההפעלה הראשונה, אחרי שינויים, ובאופן תקופתי.
שלושה דברים דורשים תשומת לב מיוחדת בגנרטור שעומד רוב הזמן: מצבר ההתנעה, שמאבד קיבולת עם השנים; הסולר, שמתקלקל במכל בגלל מים וזיהום מיקרוביאלי; ומפסק ההעברה, שצריך לבדוק שהוא אכן מעביר את המבנה לגנרטור ומחזיר אותו לרשת. כל בדיקה, טיפול ותקלה נרשמים ביומן תחזוקה, וכך אפשר לזהות מגמה לפני שהיא הופכת לתקלה.
בסימולציה למעלה, הכפתור "בדיקה תקופתית" מתניע את הגנרטור בלי עומס, והמבנה ממשיך לקבל חשמל מהרשת. בדיקה כזו מוודאת שהגנרטור מתניע ומתייצב, אבל רק הפעלה תחת עומס, או בדיקת העברה אמיתית, מוודאת שהוא גם נושא את המבנה. התקן האמריקאי NFPA 110 מגדיר תוכנית של תחזוקה ובדיקות שגרתיות למערכות חירום, ואנחנו קובעים את התדירות ואת העומס בבדיקות לפי הוראות היצרן, התקנות בישראל ואופי המבנה.
מקורות: NFPA 110 · תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), התשמ״ז–1987
03 · PROCESS
איך זה עובד
- 01
סקר עומסים
מיפוי הצרכנים שחייבים גיבוי וגודל החיבור.
- 02
תכנון החיבור
תכנון לוח העברה, הגנות וכבילה.
- 03
התקנה
חיבור הגנרטור והתקנת מעבר ההזנה.
- 04
בדיקה והפעלה
בדיקת חשמל, ניסוי העברה והפעלה.
- 05
תחזוקה
בדיקות תקופתיות וטיפול שוטף.
03 · CLIENTS
למי זה מתאים
- מרפאות ומוסדות
- מבני ציבור
- מסחר ותעשייה
- חקלאות
03 · FAQ
שאלות נפוצות
כמה זמן המבנה יהיה בלי חשמל עד שהגנרטור נכנס?
בהגדרות ברירת המחדל של הסימולציה למעלה, 9.5 שניות: זיהוי ההפסקה, התנעה, ייצוב ומעבר. לפי התקינה האמריקאית, מערכות חירום נדרשות לחזור להזנה תוך 10 שניות, הדרגה Type 10 בתקן NFPA 110. ציוד שאסור שיפסיק לעבוד אפילו לרגע, כמו שרתים או ציוד רפואי מסוים, צריך אל־פסק (UPS) שיגשר על השניות האלה.
למה צריך מפסק העברה אוטומטי (ATS)?
מפסק ההעברה מונע חיבור של הגנרטור לרשת: הוא מנתק את המבנה מהרשת לפני שהוא מחבר אותו לגנרטור. כך הגנרטור לא מזרים מתח חזרה לקווים של חברת החשמל, שעליהם עשויים לעבוד אנשים. בנוסף, הוא מבצע את המעבר לבד, בלי שמישהו צריך להגיע ולהעביר מפסקים, ומחזיר את המבנה לרשת כשהיא חוזרת ויציבה.
איך יודעים איזה גודל גנרטור צריך?
מתחילים בסקר עומסים: מה חייב לעבוד בהפסקה, וכמה kW הוא צורך. אחר כך בודקים את המנועים, כמו מיזוג אוויר, משאבות ומעליות, ואיך הם מותנעים, כי מנוע בהתנעה ישירה מושך בערך פי 6 מהזרם הנומינלי שלו, ולפעמים הוא שקובע את גודל הגנרטור. בכרטיס הגודל בסימולציה למעלה אפשר לסמן עומסים ולקבל הערכה ראשונית.
אפשר לחבר גנרטור למבנה עם מערכת סולארית?
כן, בתכנון נכון. אסור שהמערכת הסולארית תעבוד במקביל לגנרטור שלא תוכנן לכך: ייצור סולארי שעולה על הצריכה עלול להזרים הספק אל הגנרטור ולפגוע בו. לכן מתכננים שולבים ובקרה שמנתקים את הממירים, או מגבילים את ההספק שלהם, כשהמבנה מוזן מהגנרטור.
CONTACT
רוצים לשמוע עוד?
השאירו פרטים ונחזור אליכם עם הצעה שמתאימה לאתר שלכם.