01 · SOLAR PV

סולארי

אנחנו מלווים מערכות סולאריות לאורך כל חייהן: סקר אתר ותכנון, רישוי וחיבור מול חברת החשמל, הקמה ובדיקות — ואחר כך ניטור יומיומי ותחזוקה מונעת שמחזיקים את הייצור גבוה. היום אנחנו מתחזקים ומנטרים מאות מערכות על גגות מסחריים, מבני ציבור ומוסדות חינוך ברחבי הארץ.

קבלו הצעה

גג של מבנה חקלאי מכוסה כולו בפאנלים סולאריים, צילום רחפן

01 · SIMULATOR

כמה חשמל הגג שלכם ייצר?

בחרו אזור, גודל מערכת או שטח גג, שיפוע וכיוון. החישוב מבוסס על נתוני קרינה של PVGIS לכל אזור בארץ.

אזור
לפי
50 kWp
סוג גג
שיפוע
כיוון
3%
₪
ייצור שנתי82.5 MWh
ייצור סגולי1,650 קוט״ש/kWp
שטח גג משוער375 מ״ר

ייצור חודשי

02.5k5k7.5k10kקוט״שינו׳פבר׳מרץאפר׳מאייונייוליאוג׳ספט׳אוק׳נוב׳דצמ׳ינו׳: 4865 קוט״שפבר׳: 5238 קוט״שמרץ: 7013 קוט״שאפר׳: 7668 קוט״שמאי: 8245 קוט״שיוני: 8298 קוט״שיולי: 8517 קוט״שאוג׳: 8274 קוט״שספט׳: 7571 קוט״שאוק׳: 6654 קוט״שנוב׳: 5379 קוט״שדצמ׳: 4768 קוט״ש
ייצור חודשי (קוט״ש)
חודשקוט״ש
ינו׳4864.6
פבר׳5238
מרץ7013.1
אפר׳7667.9
מאי8245
יוני8298.4
יולי8516.6
אוג׳8274.1
ספט׳7570.9
אוק׳6654.2
נוב׳5378.7
דצמ׳4767.6

יום ממוצע

012.52537.550kW0003060912151821
יום ממוצע (kW)
שעהיונידצמבר
0000
0100
0200
0300
0400
050.40
0631.4
078.96.8
0816.414.2
0923.920
1030.123.6
113424.3
1235.522.9
1334.519.3
143113.6
1525.46.4
1618.21.2
1710.50
1840
190.70
2000
2100
2200
2300

הערכה הנדסית ראשונית — תכנון מחייב דורש סקר באתר.

הנחות החישוב
  • הערכה בלבד ולא הצעת מחיר: ממוצע PVGIS-SARAH3 לשנים 2005–2023, שנה ראשונה וללא דגרדציה.
  • נתוני PVGIS (המרכז המשותף למחקר של הנציבות האירופית) עם 14% הפסדי מערכת, ועוד ההפסדים שבחרתם.
  • עקומת היום היא יום ממוצע לפי פרופיל PVGIS לכיוון שבחרתם (בשיפוע 20°); השעות מקורבות.
  • שטח גג שמיש אחרי מרווחים: בגג שטוח 5.5 עד 9.5 מ״ר ל־kWp לפי השיפוע, בגג משופע 5 מ״ר ל־kWp. כלל אצבע בלבד.
  • הנתונים הם מהנקודה הקרובה מבין ארבע נקודות ייחוס, בלי הצללה מקומית; בנגב ובערבה כדאי להוסיף 3–5% הפסדי לכלוך.

מקור הנתונים: PVGIS v5.3 (European Commission JRC), radiation database PVGIS-SARAH3 · 2026-10-04

01 · CAPABILITIES

מה אנחנו עושים

תכנון והקמה

תכנון חשמלי, בחירת ציוד, לוחות וכבילה, הקמה ובדיקות קבלה לפני הפעלה.

רישוי וחיבור

הגשה וליווי מול חברת החשמל עד חיבור המונים והסנכרון לרשת.

ניטור

מעקב יומי אחרי ייצור ותקלות בממירים, והתראה מוקדמת על ירידה בביצועים.

תחזוקה

תחזוקה מונעת, ניקוי פאנלים, בדיקות חשמל תקופתיות ותיקון תקלות בשטח.

01 · IN DEPTH

הסבר מעמיק

מהשמש ועד המונה: איך מערכת סולארית עובדת

הפאנלים הופכים את קרינת השמש לזרם ישר. הממיר הופך את הזרם הישר לזרם חילופין בתדר של הרשת, ובמקביל מחפש כל הזמן את נקודת ההספק המרבי של הפאנלים (MPPT), כי נקודת העבודה זזה עם הקרינה והטמפרטורה. מהממיר החשמל עובר ללוח החשמל ומשם לצרכנים במבנה. מה שהמבנה לא צורך באותו רגע יוצא לרשת, ומונה דו־כיווני מודד בנפרד את החשמל שנכנס מהרשת ואת החשמל שהוזרם אליה.

בהפסקת חשמל, ממיר שמחובר לרשת מתנתק אוטומטית, כדי שלא יזרים מתח לקו שעליו עלולים לעבוד אנשי חברת החשמל. זו ההגנה מפני היווצרות אי לא מתוכנן. לכן מערכת סולארית רגילה לא מזינה את המבנה בזמן הפסקה, גם כשהשמש זורחת. כדי לקבל חשמל בזמן הפסקה צריך מערכת אגירה או גיבוי שתוכננו לכך מראש.

הייצור עוקב אחרי השמש: במערכת שפונה לדרום הוא עולה בבוקר, מגיע לשיא סביב הצהריים הסולאריים ויורד אחר הצהריים. החום אכן מוריד את ההספק, אבל רק בכשליש אחוז לכל מעלה של טמפרטורת הפאנל: במודול טיפוסי מקדם הטמפרטורה של ההספק, γPmax, הוא בערך מינוס 0.33% לכל מעלה. לכן הטענה ש"אחרי 11 בבוקר החום הורג את המתח" לא נכונה: גם ביום חם, שעות הצהריים הן שעות הייצור החזקות של היום. בסימולציה למעלה אפשר לראות את עקומת הייצור של יום ממוצע ביוני ובדצמבר, לכל כיוון.

מקורות: PVGIS — מקורות נתונים ושיטות חישוב (JRC) · IEC 62446-1:2016

מהשמש ועד המונההפאנלים מייצרים זרם ישר, הממיר הופך אותו לזרם חילופין, והמונה הדו־כיווני מודד צריכה והזרמה לרשת. בהפסקת רשת הממיר מתנתק.

כיוון, שיפוע והצללה: מה באמת משנה את הייצור

בישראל פאנלים שפונים לדרום מייצרים יותר מכל כיוון אחר. התרשים מראה את הייצור של כל כיוון ביחס לדרום, לפי אותם נתוני PVGIS שהסימולציה משתמשת בהם. לפי PVGIS (מאגר SARAH3, הפסדי מערכת של 14%), מערכת בשיפוע 30° לדרום מייצרת בשנה 1,685 קוט״ש לכל kWp בחיפה, 1,718 בתל אביב, 1,771 בבאר שבע ו־1,845 באילת.

בגג שטוח אפשר גם להציב שורות בכיוון מזרח־מערב בשיפוע של 10°. כל פאנל בשורה כזו מייצר פחות מפאנל שפונה לדרום: לפי אותם נתונים, 1,495 עד 1,647 קוט״ש לכל kWp בשנה, לפי האזור והצד שאליו הפאנל פונה. היתרון הוא בצפיפות: השורות כמעט לא מצלות זו על זו, על אותו גג אפשר להתקין יותר kWp, והייצור הכולל של הגג יכול להיות גבוה יותר. הבחירה נעשית בתכנון, לפי השטח והמבנה של הגג.

הצללה משפיעה יותר ממה שנראה. הפאנלים בסטרינג מחוברים בטור ועובר בכולם אותו זרם, ולכן צל על פאנל אחד פוגע בכל הסטרינג, אלא אם יש אופטימייזרים שמאפשרים לכל פאנל לעבוד בנקודה שלו. דיודות המעקף שבתוך הפאנל מצמצמות את ההפסד: הן עוקפות את החלק המוצל, והפאנל מאבד רק חלק מההספק שלו. לכן בסקר האתר בודקים גם דודי שמש, מעקות, ארובות ועצים. בסימולציה למעלה אפשר לשנות כיוון ושיפוע ולראות איך משתנה הייצור השנתי.

מקורות: PVGIS — כלי החישוב המקוון (JRC) · IEC 62548-1:2023

ייצור לפי כיוון ושיפועייצור שנתי של כל כיוון ביחס לדרום, לפי נתוני PVGIS למרכז הארץ בשיפוע 20 מעלות, ושל כל שיפוע ביחס לטוב ביותר. מזרח 86%, דרום־מזרח 95%, דרום 100%, דרום־מערב 98%, מערב 90%. שיפוע לדרום: 0° 90%, 10° 96%, 20° 99%, 30° 100%.

כמה פאנלים בטור? אורך סטרינג לפי מתח פתוח בקור

בסטרינג, המתחים של הפאנלים מצטברים, והמתח הפתוח של כל פאנל, המתח כשלא זורם זרם (Voc), עולה כשקר. לכן קובעים את מספר הפאנלים בטור לפי הבוקר הקר ביותר באתר, ולא לפי מתח העבודה ביום רגיל: באותו בוקר המתח הפתוח של כל הסטרינג חייב להישאר מתחת למתח הזרם הישר המרבי של הממיר. על כל מעלה מתחת ל־25°C, המתח הפתוח עולה בשיעור של מקדם הטמפרטורה β. את מספר הפאנלים המרבי מקבלים מחלוקת המתח המרבי של הממיר במתח הפתוח של פאנל בקור, ומעגלים כלפי מטה.

דוגמה: פאנל של 545W עם מתח פתוח של 49.75V ומקדם טמפרטורה של −0.261% לכל מעלה. בבוקר של −5°C, 30 מעלות מתחת לתנאי התקן, המתח הפתוח שלו עולה ל־53.65V. ממיר עם מתח מרבי של 1,000V מקבל לכן עד 18 פאנלים כאלה בטור, וממיר של 1,100V עד 20. בנוסף בודקים את הצד השני: שמתח העבודה (Vmp) ביום חם נשאר מעל המתח המינימלי של תחום ה־MPPT בממיר, ושהזרם נשאר בגבולות שהממיר מקבל.

בישראל אין טמפרטורת תכנון מינימלית רשמית, ולכן אנחנו קובעים אותה לפי האתר. אזורי ההר קרים יותר. לפי נתוני אקלים שפורסמו, שיאי הקור הם בערך: בצפת −9°C, בירושלים −7°C, בבאר שבע −1°C ובאילת +1°C. בדוגמה בחרנו −5°C להמחשה בלבד; בפרויקט אמיתי טמפרטורת התכנון נקבעת לפי המיקום והגובה של האתר.

מקורות: IEC 62548-1:2023

אורך סטרינג לפי מתח פתוח בקוראותו סטרינג של 18 מודולים: בתנאי תקן 896 וולט, ובבוקר קר, במינוס 5 מעלות: 966 וולט, עדיין מתחת ל־1,000 וולט של הממיר. מודול נוסף מביא ל־1,019 וולט וחורג.

01 · PROCESS

איך זה עובד

  1. 01

    סקר ותכנון

    ביקור באתר, בדיקת הגג והחיבור הקיים, ותכנון ראשוני עם הערכת הספק.

  2. 02

    רישוי

    הכנת התיק והגשה לחברת החשמל ולגורמים הרלוונטיים.

  3. 03

    הקמה ובדיקות

    התקנה בצוות שלנו, ובדיקות חשמל מלאות לפני ההפעלה.

  4. 04

    הפעלה ומסירה

    חיבור, הפעלה ומסירה מסודרת עם תיעוד המערכת.

  5. 05

    ניטור ותחזוקה

    ניטור יומי ותחזוקה מונעת לאורך חיי המערכת.

01 · CLIENTS

למי זה מתאים

  • גגות מסחריים ותעשייה
  • מבני ציבור ומוסדות חינוך
  • רשויות מקומיות
  • חקלאות ובעלי נכסים

01 · PROJECTS

פרויקטים בתחום

01 · SOLAR PV · 2026

תיק תחזוקה וניטור סולארי

תחזוקה מונעת, ניקוי וניטור יומי של מערכות על גגות מסחריים, מבני ציבור ומבני תעשייה, עבור תשעה לקוחות מוסדיים.

מערכות
194
הספק
31.8 MW

ברחבי הארץ

01 · SOLAR PV · 2024

מקבץ תחזוקה למבני ציבור

תיאום ותחזוקה של מערכות סולאריות על מבני ציבור ומוסדות בעשרות יישובים בדרום ובמרכז.

מערכות
215
הספק
16.9 MW
יישובים
36

דרום ומרכז

01 · SOLAR PV · 2022

גגות סולאריים למבני ציבור

הקמת מערכות סולאריות על מבנים של גוף ציבורי ארצי, מהתכנון ועד החיבור לרשת.

מערכות
20
הספק
3.5 MW

אשקלון, באר שבע, ירושלים, תל אביב ועוד

לכל הפרויקטים

01 · FIELD

מהשטח

  • אזור תעשייה: גגות של מבנים גדולים מכוסים במערכות סולאריות, צילום רחפן
  • מערכת סולארית על גג מבנה מול הים
  • מוסד חינוך במעלה אדומים: מערכות סולאריות על הגגות, צילום רחפן
  • התקנת פאנלים על גג רעפים בעזרת מנוף
  • שורות פאנלים על גג פח בשעת זריחה
  • מבנה חקלאי עם מערכת סולארית בין שדות ירוקים, צילום רחפן
  • מבנה חקלאי ארוך עם מערכת סולארית לכל אורכו, צילום רחפן
  • שלב הקונסטרוקציה: מסילות, אופטימייזרים ותעלות כבלים לפני הנחת הפאנלים

01 · FAQ

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח להתקין מערכת סולארית?

העבודה בשטח נמשכת ימים עד שבועות, לפי גודל המערכת ומורכבות הגג. רוב הזמן בפרויקט הולך לשלבים שמסביב להתקנה: תכנון, בדיקה קונסטרוקטיבית של הגג, אישורים, ותיאום החיבור לרשת מול חברת החשמל. את לוח הזמנים המדויק אפשר לקבוע רק אחרי סקר באתר.

האם הגג שלי מתאים?

בודקים כיוון ושיפוע, הצללה מדודי שמש, מעקות ומבנים סמוכים, את יכולת הגג לשאת את המשקל, את סוג הגג ואת השטח הפנוי. ככלל אצבע, בגג שטוח צריך 5.5 עד 9.5 מ״ר שמישים לכל kWp, לפי השיפוע של השורות, ובגג משופע כ־5 מ״ר לכל kWp. בסימולציה למעלה אפשר להזין שטח גג ולקבל הערכה של גודל המערכת ושל הייצור השנתי.

מה קורה למערכת בהפסקת חשמל?

ממיר שמחובר לרשת מתנתק אוטומטית בהפסקת חשמל, כדי שלא יזרים מתח לקו שעליו עלולים לעבוד אנשי חברת החשמל. לכן מערכת סולארית רגילה לא מזינה את המבנה בזמן הפסקה, גם ביום שמשי. כדי לקבל חשמל בהפסקה צריך מערכת אגירה או גיבוי שתוכננו לכך, עם ממיר שתומך בגיבוי.

איך שומרים על הייצור לאורך השנים?

ניטור שוטף מגלה ירידה בייצור או ממיר שהפסיק לעבוד. ניקוי כדאי כשהייצור שאובד בגלל הלכלוך שווה יותר מעלות הניקוי. בבדיקה תקופתית בודקים חיבורים, הגנות ובידוד, ומשתמשים גם בצילום תרמי ובעקומות IV, כמתואר ב־IEC 62446. גם פאנלים תקינים מאבדים מעט הספק עם השנים: הירידה החציונית היא 0.5–0.75% בשנה.

CONTACT

רוצים לשמוע עוד?

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם הצעה שמתאימה לאתר שלכם.

לדוגמה 050-1234567

שליחת הטופס כפופה למדיניות הפרטיות