ELECTRICAL & SAFETY

חשמל, בדיקות ובטיחות

חלק מהעבודה החשובה ביותר לא רואים: מתקן חשמל שנבדק, מתועד ועומד בדרישות. אנחנו בודקים מתקני חשמל בשלמותם ופותרים תקלות, מתכננים לוחות חשמל ייעודיים, מאשרים מתקנים לפי דרישות חברת החשמל, שירותי הכבאות וחברות הביטוח, ומלווים הגדלות חיבור.

קבלו הצעה

פסי צבירה מנחושת וחיבורי כבלים בלוח חשמל ראשי

יום אנרגיה במבנה

מזג האוויר
שמש עכשיו0kW
צריכת המבנה0kW
סוללה0%
רשת החשמל0kW
תעריף עכשיו0₪ לקוט״ש

היום כולו בגרף אחד

מעל הקו: מאיפה בא החשמל שהמבנה צורך. מתחת לקו: לאן הולך העודף. מחצות מימין עד חצות משמאל. גררו על הגרף כדי לזוז ביום.

טעינת הסוללה, 0–100%
שמש לצריכהסוללה לצריכהקנייה מהרשתעודף שמש לרשתטעינת הסוללהשעות שיא 17:00–23:00צריכת המבנהעתודה להפסקת חשמל

המערכת

סיכום היום

רוצים לראות את המבנה שלכם כך? שלחו את התרחיש, ומהנדס של B.E.E יחזור עם תכנון לפי צריכה אמיתית.

איך חישבנו. הייצור לפי PVGIS לאזור ולחודש של המבנה, 20 מעלות לדרום. פרופיל הצריכה לכל מבנה אופייני לסוג המבנה, לא מדידה של מבנה מסוים. סוללה: נצילות הלוך־חזור 88%, נטענת מעודף שמש ובשעות הזולות של הצהריים, ופורקת בשעות השיא (17:00–23:00). עתודת גיבוי נשמרת להפסקות.

כסף. לפני מע״מ. מתח נמוך: תעריף תעו״ז של 2026 מספר התעריפים. מתח גבוה: תעריף תעו״ז מעוגל לפי עונה (קיץ כ־0.85 ₪ בשיא ו־0.30 ₪ בשאר השעות). עודף שמש שיוצא לרשת לפי תעריף הייצור של החלטה 70103 למדרגה של המערכת, ומעל 630 kW כ־0.27 ₪. ההערכה השנתית סוכמת חודש אחר חודש, לפי ימי הפעילות של המבנה. התעריפים המדויקים ותנאי ההסדר נבדקים בתכנון.

הפסקת חשמל. כשהרשת נופלת, ממיר רגיל מתנתק ואין חשמל גם כשיש שמש. מערכת עם סוללה וממיר גיבוי מנתקת את המבנה מהרשת ומזינה את הלוח החיוני. עומסים שאינם חיוניים מנותקים עד שהחשמל חוזר.

צילום תרמי של לוח חשמל תקין

מהשטח

הלוח הראשי, בעין של מצלמה תרמית

בסרט למעלה הלוח הראשי של המפעל מחזיק את המבנה בהפסקת החשמל של הערב. בשטח אנחנו בודקים לוחות כאלה במצלמה תרמית: חיבור רופף או מפסק עמוס מתחממים הרבה לפני שהם נכשלים. בלוח שבתמונה החום מפוזר באופן אחיד, וכך נראה לוח תקין.

שאלהמה עושה מפסק פחת (״ממסר פחת״) כשזרם בורח לאדמה, ותוך כמה זמן?

אנטומיה של מערכת

לוח חשמלבדיקת מפסק פחת

02רחפו מעל רכיב, געו בו או בחרו אותו ברשימה כדי לראות מה הוא עושה. אחר כך צרו תקלה בדוד, או לחצו על לחצן הבדיקה.

לוח חשמל תלת־פאזי פתוח על קיר: מפסק ראשי, מגן מתח יתר ונוריות סימון בשורה העליונה; פסי צבירה מנחושת; שני מפסקי פחת, כל אחד עם שורת מאמ״תים; פסי אפס ופס הארקה בתחתית; כניסות כבלים בתקרה וברצפה; ודוד חשמל שמחובר ללוח בצינור. הרכיבים מפורטים ברשימה שבהמשך.

זרם דלף · אין תקלה

0mA

IΔn = 30 mA · מפסק הפחת בשורה האמצעית שומר על הדוד ועל עוד 12 מעגלים.

0 mA

גררו את המחוון כדי להגדיל את זרם הדלף בדוד, או בחרו זרם קבוע. מפסק תקין חייב לנתק לכל המאוחר ב־30 mA.

רכיבי הלוח

  1. מנתק את כל הלוח מהזנת חברת החשמל. אותו מורידים לפני כל עבודה בלוח.
  2. משווה כל הזמן בין הזרם שיוצא לזרם שחוזר. כשההפרש, זרם שבורח לאדמה, מגיע ל־30 mA, הוא מנתק בתוך אלפיות שנייה.
  3. מפסק אוטומטי לכל מעגל: מנתק בעומס יתר ובקצר, כדי שהכבל לא יתחמם. זרם דלף קטן הוא לא מרגיש. את זה עושה מפסק הפחת.
  4. פסי נחושת שמחלקים את הזרם מהמפסק הראשי לכל ההגנות שבלוח, ופסי מסרק שמזינים שורה של מאמ״תים.
  5. כאן נפגשים כל מוליכי ההארקה. זרם של תקלה חוזר דרכם, ולא דרך מי שנוגע במכשיר.
  6. מנקז לאדמה נחשולי מתח של ברקים ושל מיתוגים ברשת, לפני שיגיעו למכשירים.
  7. אטמי כבל בתקרת הלוח וברצפתו: הכבל נכנס בלי מגע בשפה חדה, והלוח נשאר סגור לאבק ולמים.
  8. לכל מפסק פחת פס אפס משלו. אפס שעובר לפס של מפסק פחת אחר יגרום לו לקפוץ בלי תקלה.
  9. המעגל שבו מדגימים תקלה: גוף חימום שהבידוד שלו נסדק מעביר זרם לגוף הדוד.
  10. בכיס שבדלת יש טבלת מעגלים: איזה מפסק מזין כל חדר.

ערכים טיפוסיים להמחשה; זמני ניתוק בפועל נמדדים במכשיר בדיקה

מקורות: IEC 61008-1, טבלה 1, מפסק פחת מסוג כללי: ניתוק תוך 300 ms ב־IΔn, תוך 150 ms ב־2·IΔn ותוך 40 ms ב־5·IΔn; בחצי מהזרם הנקוב אסור לו לנתק. IEC 60364-4-41, סעיף 415.1: מפסק פחת של 30 mA לכל היותר כהגנה נוספת. במתקן בודקים במכשיר לפי IEC 61557-6. הזמנים כאן מואטים פי 40.

בדיקות ותחזוקה

רואים חום לפני שרואים נזק.

טרמוגרפיה, בדיקות תקופתיות וקריאות שירות למערכות שבתחזוקה שלנו.

ε = 1.00 · נמדד במצלמה

החיצים מזיזים את העדשה, Shift לצעד גדול.

בתוך העדשה: מה שהמצלמה התרמית ראתה באותה נקודהפאנל סולארי על גג רפת · 12/2020תא חם בטמפרטורה של 89.3 °C, בערך 53 °C מעל הסביבה.
צילום תרמי של פאנלים: תאים חמים מסמנים תקלה

סימולטור מלא

SIMULATOR

מה בודקים במתקן חשמל?

בחרו רכיב בתרשים כדי לראות מה בודקים בו, באיזה מכשיר ומה נחשב תקין.

תרשים של מתקן: מונה, לוח ראשי, מפסק פחת, מעגלים סופיים, הארקה ומערכת סולארית. בחרו רכיב בכפתורים.

מפסק פחת (30mA)

הבדיקה
מדידת זמן ניתוק בזרם הדלף הנקוב (IΔn) ובמכפלותיו, ובדיקת רמפה
מכשיר
בודק מפסקי פחת
מה תקין
ניתוק תוך 300ms ב־IΔn, תוך 150ms ב־2·IΔn ותוך 40ms ב־5·IΔn
ייחוס
IEC 61008-1 · IEC 60364-6 · IEC 61557-6

הדמיית תקלת בידוד

זרם זולג לגוף מתכתי של מכשיר. מה קורה עם מפסק פחת ובלעדיו?

הגנה
זרם זליגה

כשהתקלה מונפשת, הניתוק מואט פי 40. זמני הניתוק הם ערכים טיפוסיים של מפסק תקין, לא מדידה.

זמן ניתוק מרבי לפי התקן150 ms

איזה גודל חיבור צריך?

120 kW
0.70
0.90
זרם מחושב135 A
גודל חיבור מומלץ3×160A

הגודל הסופי נקבע מול חברת החשמל לפי תכנון מפורט.

הערכה הנדסית ראשונית — תכנון מחייב דורש סקר באתר.

הנחות החישוב
  • הקריטריונים לפי IEC 60364-6 ו־IEC 61008-1. הניסוח להמחשה ואינו תחליף לתקן.
  • זמני הניתוק בהדמיה הם ערכים טיפוסיים של מפסק תקין.
  • חישוב הזרם: תלת־פאזי 400V.

CAPABILITIES

מה אנחנו עושים

בדיקות מתקנים

בדיקת מתקני חשמל בשלמותם, איתור ותיקון תקלות, ודוח ממצאים מסודר.

לוחות חשמל

תכנון לוחות ייעודיים למכונות, למפעלים ולמבנים.

חיבורים וחברת החשמל

הגדלת חיבור וליווי מול מחלקת החיבורים והבדיקות.

בטיחות

אישורים לפי דרישות כבאות וחברות ביטוח, והקפדה על בטיחות בעבודה בכל אתר.

IN DEPTH

הסבר מעמיק

מבנה מתקן חשמל: מהחיבור ועד השקע

כל מתקן חשמל בנוי כשרשרת. בנקודת החיבור לרשת נמצא המונה; ממנו ההזנה עוברת ללוח הראשי ולמפסק הראשי, משם ללוחות המשנה, ומהם למעגלים הסופיים שמזינים את השקעים, התאורה והמכונות. ההגנות מתואמות כך שההגנה הקרובה ביותר לתקלה מנתקת ראשונה (סלקטיביות), וכך תקלה במעגל אחד לא מפילה את כל המבנה. מפסקי הפחת מגינים על המעגלים הסופיים.

גודל החיבור לחברת החשמל נגזר מהזרם. לוקחים את ההספק המחובר בוואט, מכפילים במקדם הבו־זמניות, כי לא כל הצרכנים עובדים יחד, ומחלקים בשורש של 3, במתח הקו (400V) ובמקדם ההספק. את הזרם שמתקבל מעגלים כלפי מעלה לגודל חיבור סטנדרטי, בסימולציה מ־25A ועד 630A, והגודל הסופי נקבע מול חברת החשמל. בסימולציה למעלה אפשר לעשות את החישוב הזה, וגם לבחור רכיב בתרשים ולראות מה בודקים בו.

גם מפל המתח מוגבל בתקנות: לפי תקנות החשמל למעגלים סופיים (1984), תקנה 2(ה), מפל המתח בין הדקי הצרכן לבין כל נקודת צריכה במתקן לא יעלה על 3% מהמתח הנומינלי של הרשת. בכבל ארוך או דק מדי המפל גדל, ומכשירים עלולים לעבוד במתח נמוך מדי, ולכן בודקים אותו כבר בשלב התכנון.

מקורות: סדרת IEC 60364 · תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט), התשמ״ה–1984

מבנה מתקן חשמלמנקודת החיבור והמונה, דרך המפסק הראשי ופס הצבירה, אל שני לוחות משנה. בשרטוט, מתחת לאחד מהם, שלושה מעגלים סופיים מוגנים במפסק פחת אחד של 30 מיליאמפר; ההגנה הקרובה לתקלה מנתקת ראשונה. אלקטרודת הארקה מחוברת לפס ההארקה של הלוח, לא לפס הצבירה.

איך מפסק פחת מציל חיים

מפסק פחת משווה כל הזמן בין הזרם שיוצא בפאזה לזרם שחוזר באפס. שני המוליכים עוברים דרך שנאי טבעתי, וכל עוד הזרמים שווים, השדות המגנטיים שלהם מבטלים זה את זה. אם חלק מהזרם לא חוזר, סימן שהוא זולג לאדמה, אולי דרך גוף של אדם. ההפרש יוצר שדה בטבעת, והמפסק מנתק את המעגל.

מפסק פחת להגנה על אנשים מדורג לזרם דלף נקוב (IΔn) של 30mA. לפי IEC 61008-1 הוא חייב לנתק תוך 300ms בזרם של IΔn, תוך 150ms ב־2·IΔn ותוך 40ms ב־5·IΔn, ובזרם של עד מחצית מ־IΔn אסור שינתק, כדי למנוע ניתוקי סרק. בישראל, תקנות החשמל ללוחות (1991), תקנה 29(ד), מחייבות שכל מעגל סופי במתקן דירתי יהיה מוגן במפסק פחת של 30mA. כדאי ללחוץ מדי פעם על לחצן הבדיקה ולוודא שהמפסק מנתק.

ממיר סולארי בלי שנאי עלול להזרים זרם דלף ישר, ולכן לפי נתוני יצרנים הוא דורש מפסק פחת מטיפוס B או ניטור זרם דלף מובנה בממיר לפי IEC 62109-2. בהארקת הגנה (TT) יש כלל נוסף לפי IEC 60364-4-41: התנגדות ההארקה כפול זרם הדלף הנקוב (IΔn) של מפסק הפחת לא תעלה על 50 וולט, ובישראל תקנות ההארקות מגבילות גם את התנגדות האלקטרודה ל־5Ω לכל היותר. בהדמיית התקלה בסימולציה למעלה אפשר להפעיל זליגה ולראות מה קורה עם מפסק פחת ובלעדיו.

מקורות: IEC 61008-1 · IEC 60364-4-41 · תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט), התשנ״א–1991

איך מפסק פחת עובדהטבעת משווה בין הזרם שיוצא בפאזה לזרם שחוזר באפס. זרם שזולג לאדמה יוצר הפרש, ומפסק פחת מנתק בזרם דלף של 30 מיליאמפר לפחות (הזרם הנקוב). זמן הניתוק המרבי הוא 300 מילישניות בזרם הנקוב, 150 מילישניות בזרם פי 2 ממנו ו־40 מילישניות בזרם פי 5 ממנו.

צילום תרמי: למצוא תקלה לפני שהיא שורפת

חיבור רופף או רכיב בעומס יתר מתחממים לפני שהם נכשלים. מצלמה תרמית רואה את החום הזה בלי לגעת בציוד ובלי להפסיק את המתקן. כדי שהצילום יהיה בעל משמעות, סורקים את הלוח תחת עומס, לפחות 40% מהעומס הנקוב, ומשווים כל רכיב לרכיב דומה באותו עומס, למשל את שלוש הפאזות של אותו מפסק.

את החומרה קובעים לפי ההפרש מול הרכיב הדומה, לפי טבלה 100.18 של NETA: הפרש של 1–3°C הוא ליקוי אפשרי, 4–15°C ליקוי סביר, ומעל 15°C ליקוי חמור. בתמונה, מאחת הבדיקות שלנו, חיבור כבל הגיע ל־96.8°C, כשהטמפרטורה הממוצעת באותה תמונה הייתה 36.9°C. זו דוגמה אחת מהשטח, לא נתון סטטיסטי.

צילום תרמי דורש ניסיון. נחושת מבריקה פולטת מעט קרינה תת־אדומה (מקדם פליטה נמוך), ולכן נראית במצלמה קרה מהטמפרטורה האמיתית שלה; מי שלא מכיר את התופעה עלול לפספס נקודה חמה. לפאנלים סולאריים יש תנאים משלהם לפי IEC TS 62446-3, למשל קרינה של 600 וואט למ״ר לפחות על פני הפאנל. בסימולציה למעלה, בלחיצה על הלוח הראשי, רואים שהצילום התרמי הוא חלק מהבדיקה שלו.

מקורות: ANSI/NETA MTS, טבלה 100.18 · NFPA 70B-2023 · IEC TS 62446-3:2017

צילום תרמי: השוואה לרכיב דומהבשרטוט שלושה מפסקים דומים באותו עומס, והשלישי חם מהשניים האחרים. לפי הנחיות NETA MTS מודדים את הפרש הטמפרטורה מול רכיב דומה: הפרש של 1 עד 3 מעלות הוא ליקוי אפשרי, 4 עד 15 ליקוי סביר, ומעל 15 ליקוי חמור.
צילום תרמי: נקודה חמה של 96.8°C בחיבור כבל, מול ממוצע של 36.9°C

PROCESS

איך זה עובד

  1. 01

    פנייה ונתונים

    איסוף תוכניות, דרישות ומטרת הבדיקה.

  2. 02

    בדיקה בשטח

    בדיקה במתקן על ידי בודק מוסמך.

  3. 03

    דוח וממצאים

    דוח מסודר עם ממצאים והמלצות.

  4. 04

    תיקון ותכנון

    ביצוע התיקונים או תכנון השינויים הנדרשים.

  5. 05

    אישור ומסירה

    בדיקה חוזרת ומסירת האישורים.

CLIENTS

למי זה מתאים

  • מפעלים ומבני תעשייה
  • מבני ציבור ומוסדות
  • מסחר ומשרדים
  • קבלנים ויזמים

FROM THE FIELD

מהשטח

  • פסי צבירה L1–L3 ו־N בלוח חשמל
  • מפסק ראשי ממונע בלוח חשמל, עם שילוט בעברית
  • חיבור כבלי מתח גבוה בתאי מיתוג
  • עבודה על עמוד מתח גבוה מסל הרמה
  • עבודת כבלים בשעות הלילה
  • חפירה לתוואי כבל בשעות הלילה
  • תופי כבלים באתר לפני הנחה

FAQ

שאלות נפוצות

כל כמה זמן צריך לבדוק מתקן חשמל?

התקנות קובעות מתי מתקן חייב בבדיקה תקופתית ובאיזו תדירות, לפי סוג המתקן והשימוש בו, ואת הבדיקה עצמה מבצע חשמלאי בודק בעל רישיון. בלוחות גדולים אנחנו ממליצים להוסיף צילום תרמי תקופתי, כי הוא מגלה חיבורים רופפים ורכיבים בעומס יתר לפני שהם גורמים לתקלה. נשמח לבדוק מה חל על המתקן שלכם.

מה ההבדל בין מפסק פחת למאמ״ת?

מפסק פחת מגן על אנשים: הוא מזהה זרם דלף, זרם שבורח לאדמה, אולי דרך גוף של אדם, ומנתק תוך שבריר שנייה. מאמ״ת מגן על הכבלים: הוא מנתק בעומס יתר ובקצר, כדי שהכבל לא יתחמם ולא יגרום לשריפה. השניים משלימים זה את זה, ולכן במתקן צריך את שניהם.

למה מפסק הפחת קופץ?

מפסק פחת קופץ כשהוא מזהה זרם דלף. הסיבה יכולה להיות זליגה אמיתית, למשל רטיבות, בידוד פגוע או מכשיר תקול, או כמה זליגות קטנות ממכשירים שונים שמצטברות יחד. בכל מקרה אסור לעקוף אותו או לנטרל אותו, כי הוא ההגנה מפני התחשמלות. צריך להזמין חשמלאי, שיאתר את המקור במדידה.

איך יודעים איזה גודל חיבור לחברת החשמל צריך?

מתחילים מההספק המחובר של כל הצרכנים, מכפילים במקדם בו־זמניות, כי לא הכול עובד יחד, ומתחשבים במקדם ההספק. הזרם לפאזה הוא ההספק בוואט כפול מקדם הבו־זמניות, חלקי שורש של 3, חלקי 400V וחלקי מקדם ההספק, ואותו מעגלים כלפי מעלה לגודל חיבור סטנדרטי. בסימולציה למעלה אפשר לשנות את הנתונים ולראות את הזרם ואת גודל החיבור המומלץ. הגודל הסופי נקבע מול חברת החשמל, לפי תכנון מפורט.

CONTACT

רוצים לשמוע עוד?

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם הצעה שמתאימה לאתר שלכם.

לדוגמה 050-123-4567

שליחת הטופס כפופה למדיניות הפרטיות