02 · STORAGE
אגירה ומרכזי אנרגיה
אגירה הופכת אנרגיה סולארית לזמינה גם בשעות השיא ובלילה, ומוסיפה גיבוי לתקלות ברשת. אנחנו מתכננים ומקימים את הצד החשמלי של מערכות האגירה — לוחות, כבילה, הגנות, אינטגרציה עם הממירים ובדיקות — ומשלבים אותן במערכות סולאריות קיימות או חדשות.
02 · SIMULATOR
יום אחד עם סוללה
ראו שעה אחר שעה איך אנרגיה זורמת בין הפאנלים, הסוללה, המבנה והרשת.
מאיפה מגיע החשמל
| שעה | סולארי ישיר | מהסוללה | מהרשת | צריכה |
|---|---|---|---|---|
| 00 | 0 | 6.7 | 0 | 6.7 |
| 01 | 0 | 6.7 | 0 | 6.7 |
| 02 | 0 | 6.7 | 0 | 6.7 |
| 03 | 0 | 6.7 | 0 | 6.7 |
| 04 | 0 | 6.7 | 0 | 6.7 |
| 05 | 0.8 | 5.9 | 0 | 6.7 |
| 06 | 6.3 | 3.7 | 0 | 10 |
| 07 | 16.7 | 0 | 0 | 16.7 |
| 08 | 26.7 | 0 | 0 | 26.7 |
| 09 | 30 | 0 | 0 | 30 |
| 10 | 30 | 0 | 0 | 30 |
| 11 | 30 | 0 | 0 | 30 |
| 12 | 26.7 | 0 | 0 | 26.7 |
| 13 | 30 | 0 | 0 | 30 |
| 14 | 30 | 0 | 0 | 30 |
| 15 | 30 | 0 | 0 | 30 |
| 16 | 26.7 | 0 | 0 | 26.7 |
| 17 | 20 | 0 | 0 | 20 |
| 18 | 8.3 | 5 | 0 | 13.3 |
| 19 | 1.4 | 8.6 | 0 | 10 |
| 20 | 0 | 10 | 0 | 10 |
| 21 | 0 | 6.7 | 0 | 6.7 |
| 22 | 0 | 6.7 | 0 | 6.7 |
| 23 | 0 | 6.7 | 0 | 6.7 |
טעינת הסוללה
| שעה | טעינת הסוללה |
|---|---|
| 00 | 73.2 |
| 01 | 69.6 |
| 02 | 66.1 |
| 03 | 62.5 |
| 04 | 59 |
| 05 | 55.8 |
| 06 | 53.8 |
| 07 | 54.6 |
| 08 | 58 |
| 09 | 67.1 |
| 10 | 82.1 |
| 11 | 100 |
| 12 | 100 |
| 13 | 100 |
| 14 | 100 |
| 15 | 100 |
| 16 | 100 |
| 17 | 100 |
| 18 | 97.3 |
| 19 | 92.7 |
| 20 | 87.4 |
| 21 | 83.8 |
| 22 | 80.3 |
| 23 | 76.7 |
גיבוי בהפסקת חשמל
ברירת מחדל: 20% משיא הצריכה
02 · CAPABILITIES
מה אנחנו עושים
תכנון חשמלי לאגירה
התאמת גודל המערכת לצריכה ולחיבור, ותכנון לוחות, הגנות וכבילה.
אינטגרציה
חיבור הסוללות לממירים ולמערכת הסולארית, והגדרת מצבי עבודה וגיבוי.
מרכזי אנרגיה
שילוב רשת, סולארי, אגירה וגנרטור בלוח ובניהול אחד.
בדיקות והפעלה
בדיקות חשמל מלאות, הפעלה, ומעקב אחרי הביצועים לאחר ההתקנה.
02 · IN DEPTH
הסבר מעמיק
ממה בנויה מערכת אגירה
הבסיס הוא התא. תאים מחוברים למודולים, והמודולים מורכבים במסדים או במכולה. מערכת ניהול הסוללה (BMS) עוקבת אחרי המתח של כל תא ואחרי הטמפרטורה בכל מודול, מאזנת בין התאים כדי שכולם יישארו באותה רמת טעינה, ומנתקת את הסוללה כשמשהו חורג מהתחום המותר. בסוללות נייחות נפוצה הכימיה LFP, ליתיום־ברזל־פוספט.
הממיר הדו־כיווני (PCS) הוא החוליה שמחברת את הסוללה לחשמל של המבנה: הוא טוען אותה מהמערכת הסולארית או מהרשת, ופורק ממנה אל המבנה. מעליו פועל בקר האנרגיה (EMS), שקובע את האסטרטגיה: צריכה עצמית של עודפי הייצור הסולארי, הזזת אנרגיה לשעות הערב, קיצוץ שיאי צריכה, או שמירת עתודה לגיבוי בהפסקת חשמל.
יש שתי דרכים לחבר סוללה למערכת סולארית: בצימוד AC הסוללה מקבלת ממיר משלה ומתחברת ללוח החשמל, ובצימוד DC היא מתחברת לצד הזרם הישר של ממיר היברידי, משותף לה ולפאנלים. בסימולציה למעלה אפשר להחליף בין שתי אסטרטגיות, צריכה עצמית ושמירה לערב, ולראות איך משתנה זרימת האנרגיה במשך היום.
מקורות: IEC 62619:2022 · UL 9540A
יום עם סוללה: להזיז אנרגיה מהצהריים לערב
בשעות הצהריים מערכת סולארית מייצרת לעיתים קרובות יותר ממה שהמבנה צורך באותו רגע. במקום לייצא את העודף לרשת, הסוללה נטענת ממנו, ובערב, כשהשמש שוקעת והצריכה נמשכת, היא פורקת ומזינה את המבנה. בסימולציה, חלון הערב של האסטרטגיה "שמירה לערב" הוא 17:00–23:00, ואפשר לראות בה שעה אחר שעה מאיפה מגיע החשמל.
כדי לבחור סוללה צריך להבחין בין שני מספרים. ההספק, ב־kW, קובע כמה מהר אפשר לטעון ולפרוק. האנרגיה, ב־kWh, קובעת כמה אפשר לאגור. היחס ביניהם הוא קצב הטעינה והפריקה, C-rate = P / E: ביחס של 1C הסוללה מתרוקנת בשעה אחת. לא כל הקיבולת שימושית: האנרגיה הזמינה היא הקיבולת הנומינלית כפול עומק הפריקה, ובסימולציה נשארת תמיד עתודה של 10%, כלומר עומק פריקה של 90%.
כל טעינה ופריקה כרוכה בהפסדים. בסימולציה הנחנו נצילות הלוך־חזור של 88% מ־AC ל־AC, הנחת תכנון בין שני הנתונים של PNNL מ־2022: כ־86% מ־AC ל־AC ו־89.6% מ־DC ל־DC. זמן הגיבוי בהפסקת חשמל הוא האנרגיה הזמינה כפול נצילות הפריקה, חלקי העומס הקריטי, והגיבוי אפשרי רק כשהספק הסוללה הוא לפחות בגודל העומס הקריטי. את החישוב הזה עושה מחשבון הגיבוי בסימולציה למעלה.
מקורות: PNNL — הערכת עלויות וביצועים של טכנולוגיות אגירה לרשת, 2022 · IEC 62619:2022
בטיחות באגירה: שכבות ההגנה
בטיחות של מערכת אגירה בנויה משכבות, מהתא ועד המבנה. השכבה הראשונה היא הכימיה: תאי LFP יציבים יותר מבחינה תרמית מכימיות ליתיום נפוצות אחרות. אחריה באה מערכת ניהול הסוללה, שמנתקת לפני שתא יוצא מהתחום הבטוח; ניהול תרמי, שמחזיק את התאים בטמפרטורה הנכונה; גילוי גז, עשן וחום; כיבוי ואוורור; ולבסוף מרחקי הפרדה בין יחידות, כדי שתקלה ביחידה אחת לא תעבור לשכנה.
בישראל, ההנחיות של מינהל החשמל להתקנת מערכות אגירה במצברים (2021) מחייבות את המתכנן להעריך את הסיכונים של פליטת חומרים מסוכנים, התחממות, פיצוץ ושריפה, ולפי ההערכה לקבוע את מקום ההתקנה ואת הצורך באוורור, בקירור ובכיבוי. ההנחיות דורשות גם מעבר חופשי של 0.6 מטר לפחות מקיר או ממתקן אחר, ואם מותקן מפסק פחת בקו ההזנה לממיר, הוא יהיה מטיפוס B, למעט מקרים שההנחיות מגדירות.
בתקינה האמריקאית, שיטת הבדיקה UL 9540A בודקת אם בריחה תרמית בתא אחד מתפשטת לתאים, למודולים וליחידות שלידו, והתקן NFPA 855 עוסק בהתקנה של מערכות אגירה נייחות. אנחנו מתכננים את המיקום, האוורור והמרחקים לפי ההנחיות בישראל, הוראות היצרן ותוצאות הבדיקות של הציוד.
מקורות: מינהל החשמל — הנחיות להתקנת מערכות אגירת אנרגיה במצברים המחוברות לרשת החלוקה (2021) · UL 9540A · NFPA 855
02 · PROCESS
איך זה עובד
- 01
בדיקת צריכה
ניתוח צריכה, שעות שיא והחיבור הקיים.
- 02
תכנון והצעה
תכנון המערכת והצעה מפורטת לפי סעיפים.
- 03
רישוי ותיאום
תיאום מול חברת החשמל והגורמים הנדרשים.
- 04
הקמה ואינטגרציה
התקנה, חיבור למערכת הקיימת והגדרות.
- 05
הפעלה ומעקב
בדיקות, הפעלה ומעקב אחרי הביצועים.
02 · CLIENTS
למי זה מתאים
- מפעלים ומסחר
- חקלאות ומשקים
- מבני ציבור
- בתים עם מערכת סולארית
02 · FAQ
שאלות נפוצות
כמה זמן הסוללה תחזיק בהפסקת חשמל?
זה תלוי בשלושה דברים: האנרגיה הזמינה בסוללה, נצילות הפריקה והעומס שצריך לגבות. זמן הגיבוי בשעות הוא האנרגיה הזמינה ב־kWh, כפול נצילות הפריקה, חלקי העומס הקריטי ב־kW. בנוסף, הספק הסוללה והממיר צריך להיות לפחות בגודל העומס הקריטי, והממיר צריך לתמוך בגיבוי. במחשבון הגיבוי בסימולציה למעלה אפשר להזין עומס קריטי ולקבל הערכה.
מה ההבדל בין kW ל־kWh בסוללה?
kW הוא הספק: כמה מהר הסוללה יכולה לטעון או לפרוק ברגע נתון. kWh הוא אנרגיה: כמה היא יכולה לאגור. היחס ביניהם נקרא C-rate, הספק חלקי אנרגיה: סוללה שמוסרת את כל הקיבולת שלה בשעה אחת עובדת ב־1C. ההספק קובע אילו עומסים אפשר להפעיל יחד, והאנרגיה קובעת לכמה זמן.
כמה שנים סוללה מחזיקה?
אורך החיים של סוללה נמדד במחזורים, והוא תלוי בעומק הפריקה. לפי ההערכה של PNNL מ־2022, שמבוססת על נתוני יצרנים, סוללת LFP מגיעה לכ־2,400 מחזורים בעומק פריקה של 80%, ולכ־4,500 מחזורים בעומק פריקה של 70%. מספר השנים תלוי בכמה מחזורים הסוללה עושה ביום, וגם בהזדקנות של התאים עם הזמן, שקורית גם כשהסוללה לא עובדת. האחריות משתנה מיצרן ליצרן. בסימולציה למעלה מוצג מספר המחזורים המלאים השקולים ביום.
אפשר להוסיף סוללה למערכת סולארית קיימת?
ברוב המקרים כן, בדרך כלל בצימוד AC: הסוללה מקבלת ממיר דו־כיווני משלה ומתחברת ללוח החשמל, בלי להחליף את הממיר הסולארי הקיים. לפני כן בודקים את הממיר הקיים, את הלוח ואת מקום ההתקנה, ומטפלים באישורים שנדרשים לחיבור מערכת אגירה לרשת.
CONTACT
רוצים לשמוע עוד?
השאירו פרטים ונחזור אליכם עם הצעה שמתאימה לאתר שלכם.